חוב ארנונה – כיצד נקבע חוב?

ארנונה היא מס אשר מוטל על ידי רשות מקומית על מי שמחזיק בנכס כמו: דירה, נכס עסקי, מגרש וכדומה.

המטרה של מס זה הוא לממן את הפעילויות של הרשות המקומית ואת השירותים שהן מספקות לתושביהן. בית המשפט קבע, במספר פסקי דין, שארנונה היא לא מס שנגבה עבור שירותים אותם מספקות הרשויות המקומיות אלא היא מס כללי, משום שבפועל רוב הכספים שמתקבלים מתשלומי הארנונה משומשים לתשלום המשכורות של העובדים של הרשויות המקומיות.

לידע כללי, במדינת ישראל ישנן כ-260 רשויות מקומיות ולכל אחת צו ארנונה משלה.

קביעת גובה הארנונה

לפי סיום שנת הכספים המועצה של הרשות המקומית מתכנסת ומחליטה על הטלת הארנונה לשנת הכספים הבאה. בכדי לקבוע את גובה הארנונה המועצה לוקחת בחשבון מספר קריטריונים, כגון: סוג השימוש בנכס (דירת מגורים או נכס עסקי), מיקומו הנכס, גודלו של הנכס וכיוצא בזה.

על מי מוטל תשלום הארנונה?

מחזיק הנכס הוא זה שעליו מוטלת הארנונה, לעניין זה מחזיק בנכס הוא מי שלו הזיקה הקרובה ביותר לנכס. מכך, שארנונה יכולה להיות מוטלת על הבעלים של הנכס, על האדם אשר שוכר את הנכס או על המשתמש הבלעדי או העיקרי בנכס. במקרים מסוימים ייתכן שמחזיק בנכס יהיה גם מי שפולש לנכס או לחסר זכויות משפטיות. אם הנכס נמצא ריק או פנוי, בעליו הוא מי שיחשב למחזיק בנכס.

חוב ארנונה

חוב ארנונה נוצר כאשר תשלום ארנונה אינו משולם במועד המיועד לתשלום. הרשויות המקומיות מוסמכות לגבות את חובות הארנונה בגבייה מנהלית, כלומר הן יכולות לגבות את החוב בהליכי גבייה ללא צורך בהליך משפטי קודם.  גבייה מנהלית היא הדרך הנפוצה ביותר בה נוקטות הרשויות המקומיות משם שהליך זה אינו דרוש פנייה לערכאות המשפטיות ובכך הן חוסכות את עלויות שכר טרחה עבור עורכי דין ואת אגרות בתי המשפט.

הדרך בה הנישום, החייב, יכול להתנגד לגבייה מנהלית היא על ידי התחלת הליך משפטי, אולם זה חייב להיעשות במועד המתאים. במידה והנישום מחליט לפתוח בהליך משפטי עליו להציג בפני בית המשפט ראיות אשר יוכיחו שאינו צריך לשלם את החוב.

בין הטענות שיכולות לקום לנישום הן: הוא לא היה מחזיק הנכס בתקופה הנידונה, דרישות התשלום נשלחו לכתובת שגויה, התיישנות הרשות המקומית לא יידעה אותו לגבי החוב וכדומה.

חשוב לציין שגם אם הנישום זוכה בהליך המשפטי ומצליח להפסיק את הרשות המקומית מלהשתמש נגדו בהליך מנהלי, החוב נשאר רשום ומתועד בפנקסי העירייה וניתן למחוק אותו רק אם הרשות המקומית תבקש זאת ממשרד הפנים.

התיישנות חוב ארנונה

כפי שצוין לעיל הדרך המועדת לגבייה עבור הרשויות המקומיות היא הפעלת הליכי גביה מנהליים אולם הרשות המקומית יכולה גם להחליט לפתוח בהליך משפטי. בנוגע לחוב של נישום, החוב אינו יכול להתיישן אולם עילת התביעה בערכאות המשפטיות תתיישן לאחר שבע שנים.

אולם, גם אם עילת התביעה התיישנה, עדיין יש תיעוד של החוב בפנקסי הרשות והיא עדיין יכולה להפעיל אמצעים מנהליים כדי לגבותו.

לסיכום

חוב ארנונה נוצר כאשר מחזיק בנכס לא משלם את תשלומי הארנונה. הרשות המקומית יכולה להשתמש באמצעים מנהליים או בפניה לערכאות משפטיות כדי לגבות את חובו. ישנה תקופת התיישנות על חוב ארנונה אך החוב נשאר מתועד בפנקסי העירייה.

כאשר רשות מקומית תובעת גביית חוב עתיק נטל ההוכחה יהיה מוטל עליה אולם הנישום אינו יכול להתעלם מהודעות חוזרות ונשנות לגבי חובו, גם מהסיבה שאם הוא ימצא חייב לשלם, לאחר מספר שנים הוא יכול למצוא עצמו חייב סכומים של אלפי שקלים לאחר ריבית והצמדה.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

שאלות ותשובות בנושא ארנונה – יש לכם שאלה נושא ארנונה? לנו יש תשובות