הרשות המקומית צריכה לפרוס צינורות תת קרקעיים וצנרת משנית בשטחיה, כדי לנקז ולתעל את מי הגשם ולמנוע שיטפונות. חל איסור על כך שמי הגשמים יוזרמו לביוב. התעלות נמצאות על פני הקרקע ומתחת לקרקע כדי למנוע הצפה וזרימה לא מבוקרת של מי הגשמים.
עקב הצורך בעבודות תיעול נקבע בחוק עזר עירוני היטל תיעול שעל בעלי נכסים בתחומי הרשות – החובה לשלמו. מטרתו של ההיטל היא לממן הקמה של תיעול ותשתית ניקוז מי הגשמים בשטח הרשות המקומית.
איך מממנים את הקמת התשתית
הרשות המקומית גובה את התשלומים עבור הקמת התשתית של מערכת הניקוז והתיעול מבעלי הנכסים או החוכרים. זהו מס עירוני. ההיטל מוטל על כל בעלי נכסים ברשות ללא קשר לאזורים בהם מבצעים את עבודות התיעול. בחוק העזר העירוני המאושר על ידי מועצת העירייה ושר הפנים, נקבע התעריף של ההיטל.
חישוב ההיטל: בהתאם לסיווג הנכס
הסכום מחושב לפי שטח הקרקע, שטח הנכס, נפח המבנה, וסיווג הנכס בין אם למגורים או למטרה עסקית / מסחרית. כאשר מחשבים את גובה ההיטל לוקחים בחשבון בין היתר את זהותו של הגורם ששילם על ביצוע העבודות, מתי מבוצעות העבודות, הסכמי פשרה, וכולי. כל רשות מקומית מחשבת באופן שונה את התעריפים. המס מחושב לפי שטח הקרקע או שטח המבנה שעל הקרקע, אשר נמצא בבעלות הנישום.
מתי גובים את היטל התיעול?
היטל תיעול גובים כתנאי למתן היתר בניה, תוספת לבניה קיימת, או בזמן ביצוע עבודות תיעול שמשרתות את הנכס. המס מוטל בתחילת עבודות התיעול באזור האיסוף העירוני שבתחומו מצוי הנכס. במקרה שיש מספר אזורי איסוף ברשות המקומית – תנאי לגביית ההיטל יהיה תשתית המשרתת את הנכס.
על מי מוטל החיוב של תשלום ההיטל?
ההיטל חל רק על בעל הנכס הרשום בטאבו ושוכר של הנכס לא יחויב בתשלום. חשוב לבדוק את הוראות חוק העזר כדי לבחון מי חייב בהיטל ואם החיוב שלו חוקי. כמו כן יש לבחון את הנתונים בקשר להיטל ובקשר לזכויות הבעלות.
דרישת התשלום
העירייה שולחת לבעל הנכס דרישת תשלום המפרטת את עיקרי חוק העזר בנוגע לתשלום ההיטל וכוללת את שטח הנכס, סכום המס, תעריפים לפיהם חושב גובה המס, כיצד ניתן לשלמו, ומתי יש לשלם.
ערעור על גובה ההיטל
הנישום יכול להתנגד לשומה של היטל תיעול באמצעות תקיפה בבית המשפט לעניינים מנהליים נגד החיוב בהיטל, ו/או נגד גובה ההיטל, וזאת במסגרת עתירה מנהלית בתוך 45 ימים ממועד קבלת השומה לתשלום.
מאחר ומדובר בהיטל שיכול להגיע לסכום משמעותי, חשוב להיוועץ עם קבלת השומה, עם איש מקצוע בתחום, לצורך בדיקת גובה ההיטל וחוקיותו.
מהפסיקה : החזר של כספים לתושבים בשל גביה בלתי חוקית של היטלי תיעול
בשנת 89 החליטה עיריית הוד השרון לגבות סכום של 20% מהיטל התיעול הקבוע בחוק העזר. שנים לאחר מכן, הוחלט לגבות 80% מהחוב מבעלי הנכסים, תוך קביעת תעריפים גבוהים.
התובעים טענות שהעירייה ויתרה בזמנו על 80% מהחוב, ועקב כך דרישת התשלום התיישנה. לחילופין טענו, שיש לקבוע את גובה התשלום לפי התעריף בחוק העזר המקומי, כלומר סכום נמוך ממה שנדרש על ידי העירייה בפועל.
בית המשפט קבע שמדובר בחוב ישן, מאחר ובמשך 10 שנים העירייה לא גבתה אותו, והתושבים הסתמכו על הויתור של העירייה על החוב. נפסק כי עירייה אשר רוצה לגבות חוב מעת לעת, צריכה לעשות זאת בתוך 7 שנים בלבד מהמועד בו החוב נוצר, ולא מעבר לכך.
ביוני 2013 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הפשרה שהתגבש בין הצדדים במסגרת התביעה הייצוגית בעניין. על פי ההסדר נקבע, שעל עיריית הוד השרון לשלם לתושבי העיר 14 מיליון שקלים בשל גביה שהוגדרה כבלתי חוקית של היטלי תיעול. בעלי הדין הגיעו להסדר לפיו נקבע בין היתר שהתשלום יתוקן ויותאם לתעריף המקורי, ולכן יהיה נמוך יותר בכ – 70%. כמו כן לגבי חלק מהתובעים בוטלו דרישות החוב.
