על כל נכס בישראל, בין אם למגורים, לעבודה או לכל שימוש אחר, נדרש תשלום ארנונה לרשות המקומית אשר בתחומיה הוא נמצא.
זוהי סוגיה רגישה מאד על רקע הסכומים הגבוהים שנכנסים למשוואה והתחושה של רבים שאין עם מי לדבר ואין מה לעשות כדי להפחית את הנטל. הגישה הזו בפועל אינה נכונה תמיד, מכיוון שיש כיום אמצעים מגוונים להפחתת הארנונה.
אחד המצבים היותר מורכבים בתחום הוא חיוב ארנונה רטרואקטיבי. במצב התקין, הארנונה היא שנתית ומבוססת על תשלום שהוא דו חודשי, כלומר, שישה תשלומים בשנה המשולמים באופן שוטף. במצב הרטרואקטיבי, יישלח לאדם חיוב עבור שנים עברו. זהו מצב נפרד וגם מורכב במידה מסוימת.
התרחישים בהם חיוב הופך לרטרואקטיבי
בחלק מהמקרים, ובהתאם לפסיקות הנהוגות כיום, מדברים על חיוב רטרואקטיבי של ארנונה. התרחיש הראשון הוא השתת חיוב עבור שנה קלנדרית אחרי שהשנה הזו הסתיימה לה בפועל. יכול להיות מצב בו העירייה תודיע לאדם מסוים על הטלת ארנונה עבור הנכס בשנה קודמת, בה לא שולמו תשלומי ארנונה.
ייתכן מצב בו הרשות המקומית מבצעת תיקון של גובה הארנונה, כאשר תיקון השומה עשוי להיות לאחר סיומה של השנה הקלנדרית. לכן יהיה חיוב גבוה יותר, המתייחס גם לתקופה קודמת בה שונה גובה הארנונה. תיקון שומה של הארנונה במהלך שנה קלנדרית מהווה תרחיש נוסף של ארנונה רטרואקטיבית.
כך גם כאשר מוחלט במהלך השנה על הטלה של ארנונה, מצב בו ייתכן שהחיוב ייעשה גם לחודשים שקדמו להודעה הזו באותה שנה. בכל מקרה ניתן לתקן שומות רק עד שבע שנים אחורה, כאשר נראה מיד שהרשות המקומית לא בהכרח יכולה לעשות כאן ככל העולה על רוחה.
מה זה בעצם אומר? והאם זה צודק?
ייתכן שכבר הזדעקתם בתיאור תרחישי חיוב הארנונה הרטרואקטיביים שהובאו מעלה, בטענה שמצבים דוגמת אלה אינם צודקים. האמת היא שיש דברים בגו, מכיוון שבמצב החיוב הסטנדרטי של הארנונה לא מדובר בהליך תקין. מבחינה משפטית ההנחה היא שחיוב מסוג זה הוא פסול.
בנוסף, החוק בישראל מגדיר כי בעת העלאת טענה על חיוב רטרואקטיבי פסול, חובת ההוכחה של הרציונל לחיוב הרטרואקטיבי אמורה להיות מוטלת על הרשות המקומית ולא על משלם הארנונה. יחד עם זאת כן יש מצבים בהם מתברר כי חיוב הארנונה הרטרואקטיבי שהוגדר עבור אדם מסוים הוא “כשר”.
המאפיינים הספציפיים של המקרה אמורים לשחק כאן תפקיד, כאשר ברמת העיקרון חיובים של תקופות ממושכות יותר יהיו בעלי סבירות נמוכה יותר להיות מאושרים כחיובים רטרואקטיביים. עוד בוחנים עד כמה האזרח הסתמך על אי החיוב הקודם או החיוב וכיצד הוא התנהל באופן כללי.
אם החיוב הרטרואקטיבי נובע במידה מסוימת מהעובדה שהנישום פשוט לא העביר דיווח לרשות המקומית על כך שהוא מחזיק בנכס מוגדר, או לחלופין דיווח בצורה שגויה על דפוסי השימוש בנכס, יכול מאד להיות שנקודת הפתיחה שלו תרד בצורה משמעותית מול הרשות המקומית.
במצב כזה, ייתכן שייקבע שהחיוב הרטרואקטיבי דווקא היה מוצדק. לעומת זאת, כשהטעות המביאה לשומה הרטרואקטיבית היא באחריות הרשות המקומית, סביר להניח שלא יתאפשר לה לבצע תיקון רטרואקטיבי של תשלום הארנונה. רבים ממליצים בתנאים האלה להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום בכל פעם שמתעוררת מחלוקת הנוגעת לחיוב רטרואקטיבי של הארנונה, ובעיקר כאשר המקרה מגיע לזירה המשפטית.
