ערעור לבית המשפט תחת היטל השבחה

היטל השבחה מוטל מתוקף חוק התכנון והבנייה תשכ”ה–1965. הועדה המקומית לתכנון ולבניה גובה היטל בגין אישור של תוכנית, הקלה, או התרה של שימוש חורג, אשר משביחים את המקרקעין, ומוסיפים לשווי שלהם. הבעלים או החוכר של המקרקעין הוא הנושא בתשלום ההיטל.

הרציונאל העומד מאחורי הטלת היטל השבחה הוא של צדק חלוקתי. רשויות התכנון מאפשרות התעשרות של בעלי מקרקעין עקב אישור תוכניות, על כן מוטל ההיטל לתשלום לטובת הרשות, כדי שזו תוכל להמשיך לפעול לטובת הכלל.

החובה לשלם היטל השבחה נוצרת, כשהוועדה מאשרת תוכנית בנייה אשר משביחה את הקרקע, או כשבעל המקרקעין מממש את זכויות הבניה ובכך משביח את המקרקעין, או בעת מכירת נכס שאושרה לגביו תוכנית ולא שולם היטל השבחה.

האם יכול נישום לערער על היטל השבחה שנקבע לו? וכיצד?

במקרה שהוטל על הנישום היטל השבחה על פי חוק התכנון והבניה, ולטענתו של הנישום אין הוא חייב בתשלום ההיטל מסיבות וטיעונים משפטיים – עומדות בפניו אפשרויות פעולה למחיקת או הפחתת היטל ההשבחה:

שומה אחרת ובקשה למינוי שמאי מכריע

בפני הנישום עומדים 30 ימים להכנת שומה (הערכה) אחרת, ולטעון שאינו חייב בתשלום ההיטל בשל טענות משפטיות כאילו או אחרות. אם השומה האחרת של הנישום לא מתקבלת, וטענותיו המשפטיות נדחות, הוא יכול לבקש מינוי של שמאי מכריע לעניין גובה החיוב.

זהו שמאי נוסף שבודק את טענותיו של הנישום מול החישוב של הועדה המקומית ויפסוק ויכריע בין הצדדים. ראש מועצת השמאים ימנה שמאי מכריע.

תיקון בחוק בעניין הליכי ערעור על שומה והליכי מינוי שמאי מכריע

תיקון 84 שהתקבל ב 2008 קבע שהנישום אינו יכול להגיע לשומה מוסכמת עם השמאי והוועדה המקומית לתכנון ולבניה כפי שהיה בעבר.

נישום שרוצה להשיג על השומה שנקבעה לו על ידי הועדה המקומית לתכנון, וחולק על גובה היטל ההשבחה, יביא את הנושא להכרעתו של שמאי מכריע, או שיערער לועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה.

פניה לועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה

הנישום יכול לערער על השומה גם לפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בתוך 45 ימים מהמצאת ההחלטה של השמאי המכריע. אם השמאי של הועדה יקבל את טענותיו של הנישום הוא יערוך שומה מתוקנת. לוועדת ערר פונים בגין עצם החיוב בהיטל וגם על גובה ההיטל ובנושאים של טעות בנתוני המקרקעין, או לתוכניות שקשורות למקרקעין או לזכויות במקרקעין. כמו כן גם החייב עצמו וגם הועדה המקומית יכולים לערער על החלטתו של השמאי המכריע בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה. על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים.

הגשת הערר לועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה, או ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אינה מעכבת את יכולת המימוש (מכירה) של הזכות במקרקעין כאשר החייב ישלם את ההיטל.

ערעור ישירות לבית המשפט: מה הסיכויים?

הנישום יכול גם לוותר על כל תהליך של מינוי שמאי מכריע וועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה, ולערער באופן ישיר לבית המשפט על היטל  ההשבחה בו חויב, וזאת בטענות משפטיות. למרות שניתן לפנות ישירות לבית המשפט חשוב לדעת את המגבלות של המהלך הזה. אם הנישום מגיש שומה חליפית הוא יכול לתקוף את גובה ההיטל שנפסק לו, או לחילופין לטעון שאינו חייב כלל בתשלום.

אך אם הערעור מוגש ישירות לבית המשפט, ונדחה, לא תהיה לנישום אפשרות להגיש שומה אחרת מאחר וחחלפו שלושים הימים  הקבועים בחוק להגשתה. הליך של הגשת שומה אחרת יכול להיות הליך יותר זריז מהליך משפטי. בפסיקה נקבע כי נישום שבחר להגיש שומה אחרת, ולפעול במסלול של שמאי מכריע – עליו למצות הליך זה , והוא לא יוכל לערער ישירות באמצעות הליך משפטי לבית המשפט על החיוב בהיטל ההשבחה.