לפי החוק הרשות המקומית צריכה להתקין ביובים בשטחה ולהסיר מכשולים לצורך התקנתם. הרשות המקומית תניח גם צינורות ביוב שמחברים רכוש פרטי לביוב הציבורי, והיא רשאית להעביר את הביוב מתחת לקרקע, אחרי שהודיעה לבעלי הנכסים.
התקנת הביוב
הרשות צריכה להודיע לבעלי נכסים בתחומה לגבי התקנת מערכת ביוב שתשמש אותם, לגבי שלבי ההתקנה, הביוב ציבורי, הביוב המאסף, מכון לטיהור ומים, ומתקנים נוספים.
תאגידים פרטיים למים וביוב
בהמשך, הוקמו תאגידים פרטיים למים וביוב בתחומי הרשויות המקומיות. התאגידים החדשים הוציאו את הטיפול במים ובביוב מתוך הרשויות המקומיות, והם הפכו לאמונים על הקמת ותחזוקת מתקנים ותשתיות ביוב ומים בשטח הרשות המקומית. התאגידים עוסקים גם בגביית היטלי פיתוח עבור תשתיות הביוב והמים.
תעריף היטל ביוב ואגרת ביוב
הרשות המקומית יכולה לגבות מתושבי העיר היטלי ביוב עבור התקנה של מערכת ביוב בתנאי שמערכת הביוב תשמש את הנכסים של תושביה. על בעלי הנכסים מוטל היטל בגין התקנת הביובים. גובה ההיטל נקבע על פי שטח במ”ר של המקרקעין שעליו נמצא הנכס, ועל פי שטח / נפח הבניה של הנכס עצמו.
תאגידי המים גובים גם תשלומים עבור השימוש במים ובמערכת הביוב כאשר אגרת ביוב היא חלק מאגרת המים. גובה אגרת הביוב לכסוי הוצאות שוטפות של אחזקת הביוב שעל בעלי הנכסים לשלם נקבע בחוק העזר. אם לא נקבע את גובה ההיטל עבור הקמת הביוב, תכלול הרשות בחשבון אחזקה שוטפת של הביוב גם את הוצאות התקנת המערכת.
לשם מה נועד היטל ביוב ?
מטרתו של היטל ביוב הוא לצורך פיתוח והקמה של תשתית מערכת ביוב, לאיסוף הביוב, להקמת מתקני טיפול בשפכים, וכולי.
