החזר ארנונה כאשר יש שימוש מעורב בסיווגים

בעולם המודרני כל אזור מיושב מנוהל על ידי רשות שמתחזקת את הפעלתו. המימון הציבורי להתנהלות של רשויות אלו יכול להגיע ממקורות שונים.

המימון המוכר ביותר הוא של תשלום מיסים על ידי האנשים הפרטיים והעסקים. הידוע מבין המיסים הללו הוא הארנונה.

תשלום מס הארנונה הוסדר בעבר בפקודת העיריות (נוסח חדש), פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) וצו המועצות האזוריות.

היום, לאחר שנת 1993 תשלום זה מוסדר בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1993. כל רשות מקומית קובעת את התעריף מדי שנה בצו הטלת הארנונה בהתאם למיקום הנכס וסוג השימוש בו.

החזרי ארנונה כאשר יש שימוש מעורב (בסיווגים) מתייחסים לשימוש בנכס מקרקעין מסוים על ידי המחזיק למספר מטרות.

פסיקה בנושא החזר ארנונה כאשר יש שימוש מעורב בסיווגים

הפסיקה במקרה זה קבעה מספר מבחנים שבהם משתמשים כדי לבחון מהו השימוש העיקרי של המחזיק בנכס ולפיו לקבוע את אותם החזרי ארנונה כאשר יש שימוש מעורב (בסיווגים) מבחנים אלו הם המבחן הכלכלי, מבחן הייצור יש מאין ומבחן השבחת הנכסים.

עמנ (ת"א) 20620-02-11 יושע דפנה נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב- ערעור על החלטה של ועדת הערר לענייני הארנונה שדחתה את הערר בעניין שינוי סיווג אחת מהדירות של המערערים מדירת מגורים לבניין שאינו משמש למגורים, כאשר התעריף לתשלום ארנונה על סיווג זה גבוה יותר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות כבוד השופטת מיכל רובינשטיין קיבל את הערעור. תקנות חוק ההסדרים קובעות שלושה מבחנים לסיווג הנכס: השימוש, המיקום והסוג, כאשר אלו אינם שווים במשקל המיוחס להם.

המבחן המרכזי מהם הוא מבחן השימוש והפסיקה קבעה כי מבחן זה מתייחס לשימוש בפועל ולא לפוטנציאל להשתמש בנכס. נכסים המשמשים למטרות שונות מכונים גם נכסים מעורבים.

מקרים לדוגמא

במקרה זה דובר בדירת מגורים שהציוד שנמצא בה שימש את הבן של המערערים ללימודי האדריכלות שלו ולכן גם אם היה ניתן לסווג אותו כמשרדי, סביר היה עדיין גם שישמש אותו ללימודים ולכן ניתן להגיע למסקנה שוועדת הערר לא הפעילה את מלוא שיקול הדעת בהחלטתה.

עעמ 259/05 דוד ישי ז"ל נ' עיריית נצרת עילית – ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת לגבי פרשנות החלת הפטור בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) תשי"ג-1953.

המערערת השנייה היא האלמנה של המערער הראשון שהנו נכה צה"ל שנפטר במהלך ההליכים המשפטיים. הם החזיקו בנכסים שונים בעיר ששימשו כבתי עסק וטענו כי יש לפטור אותם מחובת התשלום של מס הארנונה.

הנימוק לכך היה סעיף הפטור בחוק הרשויות המקומיות. עמדת העירייה שהפטור חל על נכסים מעורבים ועל דירות מגורים ולא על בתי עסק גרידא כמו שבבעלות המערערים.

בית המשפט העליון בראשות כבוד השופט אשר גרוניס קיבל את עמדת העיריה וקבע שאין להחיל את הפטור על נכסים שהם לא דירת מגורים או נכסים מעורבים. הרציונאל של החוק היה לסייע גם לנכים שלא יכולים לצאת מביתם לשמור על מקור הכנסה.

עמ"נ (מרכז) 46324-10-12 שטראוס שיווק בע"מ נ' מנהל הארנונה – המערערת שהנה חברה לייצור מזון מחזיקה בנכסים בעיר פתח תקווה שהעיקרי ביניהם הוא בית קירור.

היא הגישה בקשה לערער על החלטת ועדת הערר של מנהל הארנונה שלא שינתה את סיווג הנכס של המבקשת מסיווג תעשייה לסיווג מחסני שיווק. בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז בלוד בראשות כבוד השופטת מיכל נדב דוחה את הערעור.

היא קובעת שבנכס לא מתבצעת כל פעולה שמשפיעה על ערך המוצרים או משביחה את המוצרים המובאים לשם.

האחסון לא משנה את הערך של המוצרים והקירור מהווה שמירה על המצב הקיים שלהם. צו הארנונה מאמץ במקרה זה מבחנים שנקבעו בפסיקה לאורך השנים שמתייחסים להגדרה של פעילות תעשייתית, כלומר המבחן הכלכלי, מבחן השבחת הנכסים, מבחן יצירת המוצרים יש מאין.