זכות הקניין מוגדרת במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. סעיף 3 לחוק היסוד קובע :” אין פוגעים בקניינו של אדם”. זכות הקניין כוללת בין היתר גם את הזכות על מקרקעין ועל מה שנמצא עליהם, כמו מבנים, גידולים חקלאיים, וכולי.
ניתן לפגוע בזכות הקניין בתנאים הבאים :
החוק שפוגע הולם את ערכי מדינת ישראל
החוק נועד לתכלית ראויה
הפגיעה בזכות היא במידה שאינה עולה על הנדרש
פגיעה בזכות הקניין
פגיעה בזכות הקניין מופיעה בחוקים מסוימים כמו פקודת הקרקעות, פקודת הדרכים ומסילות הברזל לפיה ניתן להפקיע דרך לצרכי תחבורה, חוקי התכנון והבניה אשר מאפשרים הפקעה של מקרקעין השייכים לבעליהם, וכולי. רוב המקרקעין שייכים למינהל מקרקעי ישראל והוא יכול להפקיע אותן לשימוש הציבור ובין היתר למטרת סלילת כבישים, דרכים, מסילות רכבת, הקמת פארקים, מבני ציבור, נופש, ספורט, וכולי.
המדינה יכולה להפקיע מקרקעין לצרכים ציבוריים ומאידך בעל המקרקעין רשאי להתנגד, ואם ההפקעה מתבצעת, הוא רשאי לדרוש פיצויים.
מהי הפקעה ?
הפקעה היא העברה של מקרקעין באופן כפוי מהבעלים לגורם אחר, עבור תמורה/ פיצוי, או ללא תמורה. את ההפקעה עושות הרשויות הועדות המקומית לתכנון ולבנייה, מע”צ החברה הלאומית לדרכים, חברת החשמל וכולי, והיא נועדה לצרכים ציבוריים.
דוגמאות להפקעות : בזמן מלחמת המפרץ הונחו סוללות פטריוט על אדמות פרטיות של יזמים שהופקעו לצורך כך. כמו כך בעת סלילת כביש חוצה ישראל הופקעו שטחים חקלאיים לצורך סלילת הכביש.
איך מתבצעת ההפקעה ?
השלב התכנוני – מתכננים את הקרקע ומייעדים אותה לצרכי הציבור. לאחר מכן, מפקיעים את הקרקע לפי היעוד המתוכנן.
בעת התכנון יש זכות לפיצוי, אשר נמדד לפי ההפרש בין השווי של המקרקעין לפני שהתוכנית שונתה, ובין השווי שלה אחרי השינוי.
השלב הביצועי של ההפקעה – בשלב הביצועי של ההפקעה, נתפסת הקרקע. אפשר להפקיע עד 40 אחוזים מהמקרקעין ללא פיצויים לצורך גינה, נופש, בנייני ספורט וחינוך, ובריאות, ודת, ומעבר לכך ישולם פיצוי על ידי הרשות. הפיצוי יקבע לפי הערכת שמאי, ויכול להיות בכסף ואז מדובר באירוע מס, או במקרקעין חלופיים.