גביית אגרות והיטלי פיתוח לסוגיהם נעשים על ידי הרשות המקומית כדי לממן את פיתוח התשתיות. מדובר בפיתוח כבישים, מדרכות, תעלות ביוב וניקוז, הטמנת צינורות מים, ושצ”פ (שטח ציבורי פתוח).
בעל הנכס מתבקש לשאת בתשלום היטלים כתנאי להוצאת היתר בניה, או כאשר מבוצעות עבודות תשתית באזור הנכס.
בעוד שההיטלים והאגרות מוטלים על בעל הנכס ומממנים את עלויות הקמת התשתיות העירוניות – הארנונה מוטלת על המחזיק הנכס שיכול להיות השוכר, ומממנת את האחזקה השוטפת
סמכותה של הרשות המקומית לגבות היטלי פיתוח
היטלי הפיתוח חלים על בעל נכס על פי חוקי עזר של הרשות. תעריפי ההיטלים נקבעים בחוקי העזר והם שונים מרשות מקומית אחת לאחרת. הסמכות לחוקק את חוקי העזר, מצויה בחקיקה ראשית כמו פקודת העיריות.
כיצד מחושב ההיטל החל על בעל הנכס?
החיובים בהם מחוייב בעל הנכס, נקבעים על פי מכפלת גודל הבניה המבוקשת/שטח המגרש או גודל הבנין בתעריף ההיטל שקבוע בחוקי העזר.
כיצד נקבעים תעריפי ההיטל
התעריף של ההיטל נקבע לפי תחשיב כלכלי, הכולל את סכום העלויות שישמשו למימון התשתיות – ביחס לסכום השטחים הבנויים בעיר ואילו שיבנו בעתיד. פגמים או טעויות בתחשיבים יפסלו את התעריף.
סוגי ההיטלים
היטל סלילה
נועד לתשלום עבור סלילת של כבישים ומדרכות באזור הנכס, אולם לא בעבודות תחזוקה.
היטל תיעול
מיועד לתשלום עבור תשתיות של תעלות וניקוזים עירוניים תת קרקעיים. היטל זה נגבה בגין ביצוע של תעלות ניקוז לצדי המדרכות המצויות בגבולות הנכס.
היטל ביוב
מיועד לתשלום עבור תשתית ביוב עירונית, טיהור מערכת הביוב, ומי השופכין. תאגידי מים עירוניים שעוסקים בנושא המים מוסמכים לגבות היטל ביוב על פי הוראת מעבר.
היטל זה מכסה הוצאות בגין התקנת תשתית ביוב ציבורי, ביוב מאסף, ומכון טיהור. צריך לבדוק אם אילו מבוצעים במלואם.
אגרת צנרת
מיועדת לממן תשתיות צנרת של מים. תאגידי המים והביוב שהוקמו לטפל בענייני המים מוסמכים לגבות אגרת צנרת מים.
היטל אספקת מים – מכסה הוצאות עבור התקנה של צנרת מים כולל צינורות ראשיים לאורך הרחוב, חיבור מהצינור הראשי עד לנכס, ובריכות של אגירת מים.
שצ”פ
מדובר בהיטל עבור פיתוח שטחים ציבוריים בקרבת הנכס כמו פארקים, משחקיות וכולי. קיים ספק לגבי תקינותו של היטל זה.
הפחתת גובה האגרות וההיטלים
בעלים של קרקע שנאלץ לשלם אגרות והיטלים לרשות המקומית צריך לבדוק אם החיוב שהוא נדרש לשלם אכן מיוחס לשטח שהוא רצה לבנות, אם יש התחשבות בתשתית קודמת, האם את חלקן של התשתיות הוא יבצע, או האם התחשיב בחוק העזר תקין וכו’.
מאחר ומדובר בסכומים נכבדים, כדאי לבדוק אם הדרישה לתשלום ההיטלים עומדת בקנה אחד עם הדין, וההיטלים אינו גבוהים יותר ממה שמחייב חוק העזר.
ההפחתה בהיטלים מוזילה הוצאות בניה וכדאי לבחון באופן מקצועי את החיובים.
– יש לבדוק בין היתר האם נלקחו בחשבון תשלומים קודמים.
– האם נפלו פגמים או טעויות בחישובים בקשר לשטחים ולתעריפים.
– האם מדובר בתשלום חיובים באופן רטרואקטיבי, וזאת על אף שלא מדובר בבקשה להיתר בניה או כשאין פיתוח תשתית באזור.
– יש לבדוק את סבירות גובה התשלומים, החוקיות שלהם, והאם יש זכות לרשות לחייב בהם. ניתן לעיתים לקבל חזרה כספים ששולמו אם בודקים באופן מקצועי.
– גובה הסכומים הנדרש הינו לא תמיד מדוייק, שכן לא תמיד נלקחים בחשבון מענקים ממשלתיים, ולא תמיד מופחתים עלויות של תשתיות שביצעה המדינה. לעיתים יש גם דרישה לתשלומי כפל או טעויות בחישובי השטחים ובתשלומים שכבר שולמו בעבר.
כמו כן תחשיב העלויות אינו תמיד עדכני והוא מבוסס לעיתים על אומדנים בלבד.
לאחרונה הרשויות מנסות לגבות תשלומי יתר ללא בדיקות מקדמיות ובאמצעות חברות פרטיות.
יש רשויות המחייבות גם בהיטלים שספק אם הם חוקיים כמו תאורה, פיסול סביבתי, צמחיה, וכו’.
נכון ל-2014 הרשויות מנסות להטיל אגרות והיטלים בעקבות סקרים בלבד. החיובים הנדרשים אינם תמיד מתבקשים כתנאי לבקשה להיתר בניה.
כמו כן לפעמים הרשות לא עומדת בתנאים להקמת התשתית כפי שנדרש וממהרת לדרוש קודם את ההיטלים מתושביה.
יש והרשות מבקשת לשלם את ההיטלים כדי לממן את הפיתוח של התשתית אבל למעשה לא היא זו שמבצעת ולא מממנת את העלויות של הפיתוח.
בית המשפט קבע כי כאשר מחשבים את היטל הביוב צריך להחסיר את שטח הקרקע שנמצא מתחת למבנים. שטח זה אינו מחייב.
כמו כן קבע בית המשפט כי אין לדרוש היטל סלילת כבישים עבור כבישים שנסללו לפני זמן רב. 20 שנה שחלפו מאז הסתיימו העבודות היא תקופה בלתי סבירה כדי לדרוש עבורה את ההיטל.
נקיטת הליכים כנגד החיוב בהיטלים
יש לבדוק את נכונות החיובים והחישוב. אם נפלה טעות ניתן לערור על החיוב וגם במועד התכנון והבניה. חוק הרשויות המקומיות קובע כי ניתן להגיש ערר על היטל ביוב לועדת ערר לביוב תוך 30 יום ממועד קבלת החיוב ולא מתאריך התשלום שקבוע בו.
לגבי היטלים אחרים – כאשר בעל הנכס רוצה לערר על החיוב לפני שהוא משלם אותו, הוא צריך לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולהגיש עתירה מנהלית תוך 45 ימים מתאריך קבלת החיוב.
ראו גם:
