החזרי ארנונה בסיווג מלאכה

לאורך השנים עם התרחבותן של הרשויות המוניציפאליות הוקמו בהן סוגי נכסים שונים מלבד אלו המיועדים למגורים.

אחד האמצעים הבסיסיים לצורך התחזוקה השוטפת של רשויות אלו הוא המימון הציבורי ובתוכו מיסי הארנונה.

מיסי הארנונה נגבו בעבר מכוח פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש), פקודת העיריות (נוסח חדש) וצו המועצות האזוריות תשי"ח-1958.

כיום, החל משנת 1993 ההוראות הרלבנטיות למיסי הארנונה הועברו ל חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992. לפי החוק מדי שנה תקבע הרשות המקומית בצו את תעריפי הארנונה.

כיצד ניתנים החזרי ארנונה בסיווג מלאכה?

לאור החשיבות הרבה של פיתוח עסקים מסוגים שונים ברשויות המקומיות , תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג-1993 מאפשרות לרשויות להעניק החזרים, פטורים והנחות לאוכלוסיות וסוגי נכסים מסוימים.

לעיתים, הרשות המקומית יכולה לקבוע לנכס סיווג מסוים ולאחר מכן במסגרת הליך ערעור לקבוע לו סיווג אחר, באופן שיקנה למחזיק החזר לאחר השינוי, כך גם עם החזרי ארנונה בגין סיווג מלאכה.

לאור החשיבות הסוציאלית של הקמת אזורי תעשייה ומלאכה תעריף הארנונה שנגבה מנכסים העוסקים בכך נמוך יותר מזה של משרדים. לאור זאת, ישנה כוונה של בתי עסק לבקש החזרי ארנונה בגין סיווג מלאכה כאשר בנכס מתקיימת פעילות יצרנית.

סעיף 14(א) לתקנות קובע שהמועצה המקומית רשאית לקבוע הנחה בשיעורים הקבועים בתקנות למחזיק בבניינים שמשמשים לתעשייה חדשה לפי שיעור האבטלה באותה מועצה מקומית ושנת האחזקה של הבניין. בשנה הראשונה כאשר שיעור האבטלה מעל 10.5 אחוז אך נמוך מ-12 אחוז שיעור ההנחה יהיה 50 אחוז ואם שיעור האבטלה גבוה מ-12 אחוז שיעור ההנחה יהיה 75%.בשנה השנייה כאשר שיעור האבטלה מעל 10.5 אחוז אך נמוך מ-12 אחוז שיעור ההנחה יהיה עד 25% ומעל 12 אחוז אבטלה שיעור ההנחה יהיה עד חמישים אחוז. בשנה השלישית אם שיעור האבטלה גבוה מ-10.5 אחוז אך נמוך מ-12 אחוז , שיעור ההנחה יהיה עשרה אחוז ואם שיעור האבטלה גבוה מ-12 אחוז שיעור ההנחה יכול להיות עד 25 אחוז.

עמ"נ (ת"א) 30939-10-10 איי אל וויפויינט בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו

המערערת הנה חברה המתמחה בהפקה של סרטי אנימציה ממוחשבת המיועדים לפרויקטים בתחום הנדל"ן.

החל משנת 2009 החליטה המשיבה לסווג את העסק של המערערת בסיווג משרדים ואילו המערערת ביקשה שהנכס יהיה תחת תעשיה ומלאכה ולקבל החזר על תקופה זו.

המשיב קבע שרק בחדר אחד נעשית פעילות ייצור לכן רק חדר זה יכול להיות תחת הסיווג של מלאכה ואילו השאר יהיו בסיווג משרדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות כבוד השופטת יהודית שטופמן קובע שאי אפשר לראות בשימוש הנעשה היום על ידי המערערת בנכס כשימוש למלאכה, רוב עבודתה של המערערת נעשית על ידי מחשבים והיא לא מבצעת פעילות יצרנית.

עמ"נ (ת"א) 22010-02-13 אוטוסנט בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב

המערערת עוסקת בייצור נורות בטכנולוגיה שעוזרת לשמירה על הסביבה והיא ביקשה לסווג אותו כנכס לתעשייה ומלאכה.

לטענת המשיבה מתקיימת פעילות ייצור רק ב-7 אחוזים מהנכס האמור ורובו משמש לצורכי שיווק, המכירות והנהלת החשבונות של המערערת ולכן הסיווג הנכון שלו הוא משרדים ושירותים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב ברשות כבוד סגנית הנשיאה השופטת מיכל רובינשטיין קבע בהתאם למבחנים שנקבעו בפסק הדין בר"מ 4021/09 מנהל הארנונה ששל עיריית תל אביב יפו נ' חברת מישל מרסיה בע"מ כי בעסק של המערערת רוב העובדים אכן מועסקים בעבודת כפיים ואילו היסוד למתן ההנחה בארנונה הוא סוציאלי ולכן התכלית של החוק תומכת בסיווג העסק כבית מלאכה.

לקריאה בנושא דומה: מהו הסיווג הנכון – בית מלאכה או שירותים ומסחר?