תשלום הארנונה בערים רבות בישראל הוא גבוה כל כך, עד שמונחים כמו “גזל הארנונה” או “עושק הארנונה” עולים חדשות לבקרים. תושבים רבים מרגישים כי הם משלמים סכומי עתק של מאות ולרוב אלפי שקלים לרשות המקומית ולא מקבלים תמורה מספקת “לאגרה”.
אפשר להתנחם אולי בעובדה שפעם לרשויות המקומיות הייתה יותר שליטה, עד שנכנסו לתמונה לפני כמה עשרות שנים דיני ההקפאה.
המצב לפני ואחרי דיני ההקפאה
קברניטי המדינה דאז חששו שהציבור יקרוס תחת הנטל ושהמשק ייכנס לסחרור, והחליטו לנקוט במדיניות תקיפה חדשה, שכללה הגבלת שיקול הדעת של הרשות המקומית בקביעת תעריפי הארנונה והשינוי שלהם משנה שנה. מיותר לציין שהמגמה הכללית הייתה מגמת התייקרות, עם תשלומי ארנונה גבוהים שמיועדים לכסות גירעונות של הרשות המקומית או אפילו התנהלות פיננסית קלוקלת של אנשיה.
דיני ההקפאה: עדיין יש בעיות
למרות שהחוק “הקפיא” את התנהלות הרשויות המקומיות, הוא לא התייחס באופן מיוחד להבדלים הקיימים ביניהן. עד היום, הציבור מודע לפערים אדירים הקיימים בין רשויות מקומיות שונות ביחס לגובה הארנונה, או לשיטת חישוב שאינה ברורה. מאז דיני ההקפאה עברו יותר משלושה עשורים במהלכם השתנו החוקים, והפתרונות המוצעים כיום אינם מספקים.
אבל עדיין אפשר להפחית את נטל הארנונה
האזרח ה”קטן” לא צריך לקחת הוראת תשלום ארנונה כגזירת גורל, אלא יכול לפעול בדרכים שונות להפחתת גובה התשלום. עורכי דין בתחום הארנונה מעניקים סיוע במגוון שיטות: