תשלום הארנונה בערים רבות בישראל הוא גבוה כל כך, עד שמונחים כמו “גזל הארנונה” או “עושק הארנונה” עולים חדשות לבקרים. תושבים רבים מרגישים כי הם משלמים סכומי עתק של מאות ולרוב אלפי שקלים לרשות המקומית ולא מקבלים תמורה מספקת “לאגרה”.
בנוסף, התקשורת משדרת באפון קבוע את השיטות החדשות לחישובי תשלומי ארנונה, עם “הגדלת” השטח של נכסים בצורה שתביא להעלאה משמעותית של התשלומים לרשות המקומית.
אפשר להתנחם אולי בעובדה שפעם לרשויות המקומיות הייתה יותר שליטה, עד שנכנסו לתמונה לפני כמה עשרות שנים דיני ההקפאה.
המצב לפני ואחרי דיני ההקפאה
שנת 1985 נחשבת במידה רבה לקו פרשת המים מבחינת תשלומי הארנונה בישראל. עד לשנה זו, היו הרשויות המקומיות יכולות למעשה לעשות כמעט ככל העולה על רוחן מבחינת קביעת גובה הארנונה – כך שעדכונים של התעריף מדי שנה היו ברירת מחדל בחלק מהמקרים.
קברניטי המדינה דאז חששו שהציבור יקרוס תחת הנטל ושהמשק ייכנס לסחרור, והחליטו לנקוט במדיניות תקיפה חדשה, שכללה הגבלת שיקול הדעת של הרשות המקומית בקביעת תעריפי הארנונה והשינוי שלהם משנה שנה. מיותר לציין שהמגמה הכללית הייתה מגמת התייקרות, עם תשלומי ארנונה גבוהים שמיועדים לכסות גירעונות של הרשות המקומית או אפילו התנהלות פיננסית קלוקלת של אנשיה.
עיקר האחריות עברה למשרד הפנים ולמשרד האוצר, שהם אלה שקובעים מהם תעריפי הארנונה הכלליים. מבחינה מעשית כן אפשר לראות שדיני ההקפאה הכניסו ככל הנראה בלמים לתחום שהיה חסר רסן.
דיני ההקפאה: עדיין יש בעיות
למרות שהחוק “הקפיא” את התנהלות הרשויות המקומיות, הוא לא התייחס באופן מיוחד להבדלים הקיימים ביניהן. עד היום, הציבור מודע לפערים אדירים הקיימים בין רשויות מקומיות שונות ביחס לגובה הארנונה, או לשיטת חישוב שאינה ברורה. מאז דיני ההקפאה עברו יותר משלושה עשורים במהלכם השתנו החוקים, והפתרונות המוצעים כיום אינם מספקים.
למרות שההקפאה עצרה את העלייה ושידרה לרשויות המקומיות משהו על הגבולות שקיימים גם אצלן, היא רק הנציחה את העיוותים בין רשויות מקומיות שונות. לא ניתן לקבוע בוודאות שהקריטריונים הנוכחיים לחישוב ארנונה אכן משפרים את המצב מבחינת החייבים.
אבל עדיין אפשר להפחית את נטל הארנונה
האזרח ה”קטן” לא צריך לקחת הוראת תשלום ארנונה כגזירת גורל, אלא יכול לפעול בדרכים שונות להפחתת גובה התשלום. עורכי דין בתחום הארנונה מעניקים סיוע במגוון שיטות:
החל מחשיפת תשלומי ארנונה שנקבעו באופן שאינו תקין, דרך סיווגים שונים של הנכס באופן שמפחית את גובה הארנונה, ועד למשא ומתן עם הרשות המקומית על מנת שהיא עצמה תבחר בהפחתת הנכס (נכון במיוחד עבור עסקים שיש לרשויות מקומיות אינטרס שיפעלו בתחומן).
