הארנונה היא מס שמוטל על פי חוק ההסדרים. היא למעשה מס שמוטל על ידי הרשות המקומית לצורך מימון הפעילויות של הרשות בשטחה, כאשר הרשות המקומית מנפיקה מידי שנה צווי ארנונה עבור סוגי הנכסים שברשותה. החוק קובע שעל המועצות להטיל בכל שנה ארנונה כללית על נכסים בתחום שלהן. הארנונה מחושבת בין היתר לפי סוג הנכס, שטח הנכס, שימוש שעושים בו, והמיקום שלו.
סיווג הנכס, הוא הפרמטר עיקרי שיש בו כדי לקבוע את גובה תשלום הארנונה. על סיווג הנכס ניתן להגיש ערר לוועדת ערר, ועל 
החלטת הועדה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.
חוק ההסדרים במשק המדינה
חוק ההסדרים במשק המדינה קובע מהם התנאים להטלת הארנונה, ומהם הקריטריונים שקובעים את גובה התשלום ובין היתר: שטח הנכס, סוג הנכס, השימוש שעושים בו, המיקום, סוג הנכס וכו’. על פי התקנות, הסיווג יעשה בהתאם לשימוש שנעשה בנכס.
המשמעות של סיווג לצרכי ארנונה
הסיווג של נכסים שנמצאים בשטחים מסחריים הוא קריטי ומשמעותי, שכן הוא למעשה משפיע ישירות על קביעת גובה סכומי הארנונה. לדוגמא: דמי הארנונה עבור נכס שסווג כבית מלאכה, נמוכים באופן משמעותי מדמי ארנונה לנכס שסווג כשירותים ומסחר.
החלטות בית המשפט בנושא סיווג הנכס יכולות להשפיע על סיווג של נכסים דומים, ועל גובה דמי הארנונה שיש לשלם לרשות. החיוב בארנונה נקבע על פי האופי של השימוש בנכס, ועל כך מתעוררות מחלוקות רבות מול העיריות.
דוגמאות מבתי המשפט:
סיווג של חברה העוסקת בחיתוך ואריזת פירות
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש בנושא של סיווג לצרכי ארנונה, על ידי חברה העוסקת בחיתוך פירות, אריזה, ומשלוח כשי לפי הזמנות. בית המשפט קבע שהחברה תסווג כבית מלאכה לצורך החיוב בארנונה.
עיריית תל אביב ביקשה לקבוע שהחברה תוגדר על פי סיווג של שירותים ומסחר, הגדרה שמחייבת אותה בדמי ארנונה גבוהים פי כמה מחיוב החל על בית מלאכה. המערערת טענה שעובדיה עוסקים במלאכה, שכן אין במקום לקוחות או מוכרים, ולא מתנהל שיווק במקום.
בית המשפט היה צריך לקבוע אם המקום שבו חותכים ואורזים פירות, יחוייב לפי סיווג של שירותים ומסחר, או לפי סיווג של בית מלאכה. נקבע שהמקום יסווג כבית מלאכה, שכן מתנהלת שם מלאכת כפיים בדומה למכבסה, שבית המשפט העליון סווג כבית מלאכה.
בית המשפט קבע שיש להתאים את סיווג הארנונה לתקופה המודרנית, ויש לתת לבתי מלאכה בתקופתנו פרשנות מודרנית, כך שגם מקום שבו חותכים ואורזים פירות יחשב כבית מלאכה שעוסקים שם במלאכת כפיים עכשווית. קביעה משמעותית זו, יש בה כדי להשפיע על בתי עסק דומים אחרים בכל הקשור לנושא תשלומי הארנונה.
סיווג של מכון לבדיקת כלי רכב כבית מלאכה לצרכי ארנונה
חברת לבדיקות רכב הגישה ערר בכוונה לשנות את סיווג הארנונה שלה מסיווג של שרותים, לסיווג של בית מלאכה. החברה טענה שהסיווג כבית מלאכה הוא הסיווג הנכון לאור השימוש והעבודה היצרנית שמתנהלת אצלה.
מנהל הארנונה טען שהמקום משמש לבדיקת רכבים לא כמוסך, ולא הסכים לשנות את הסיווג מסווג של שירותים לסיווג של בית מלאכה המפחית באופן משמעתי את תשלומי הארנונה לרשות.
בפסקי דין נקבעו מבחנים הקובעים קריטריונים לבדיקה אם בית העסק מנהל פעילות יצרנית או פעילות בעלת אופי שירותי. בית המשפט קבע שהחברה עושה פעילות בעלת אופי של יצור יותר מאשר אופי שירותי. היא עוסקת בבדיקות, בדיקת תקינות של רכבים, תיקונים, כיוונים, וכל אילו נחשבים כמלאכה. זוהי עבודה יצורית לכל דבר ועניין, ולכן הסיווג הנכון בארנונה במקרה הנ”ל צריך להיות סיווג של בית מלאכה.
האם רשות מקומית יכולה לשנות סיווג של עסק? להרחבה בנושא היכנסו – שינוי סיווג עסקי
מקורות:
כלכליסט המחוזי: להתאים את סיווג הארנונה לצורות העבודה המודרניות / שלומית צור
עו”ד טל קדש. מכון לבדיקת כלי רכב מסווג לצרכי ארנונה כבית מלאכה ולא כנותן שרות.
איילת רייך. משרד עורכי דין וגישור. סיווג נכס לצורך חיובו בארנונה.
